הרפואה הקונבנציונאלית תופסת את הביולוגיה האנושית כמייצגת מנגנון פיזי המעוצב על ידי הביוכימיה והגנים שלה. אם יש חוסר נוחות, ראיית התיקון תהיה כרוכה בשינוי הפרמטרים הפיזיים של הגוף באמצעות ניתוח ותרופות. תהליך זה יכול לעבוד. עם זאת, עם המודעות המוגבלת שלנו יעילותה של הרפואה האלופטית גם מוגבלת למדי. ובהתבסס על הנתונים הסטטיסטיים לגבי מקרי המוות האטרוגניים, אלה המיוחסים להתערבות רפואית, המדע האלופתי הוא די קטלני!
הרפואה המשלימה מדגישה את תפקיד הסביבה ואת הסביבה האנרגטית בוויסות החיים. אף על פי שהיא קיימת כבר אלפי שנים יותר מהרפואה האלופופתית, העמותות הרפואיות הוזילו בעקביות את היעילות של גישה כזו מכיוון שהיא אינה תואמת את הפילוסופיה האלופטית של אופן החיים פועלים. עם זאת, גישות משלימות הוכיחו את השפעותיהן, הן בטוחות מאוד, ולאור ההשקפה החדשה של ימינו על ביולוגיה ופיזיקה, הן תקינות מדעית. הביולוגיה החדשה של אפיגנטיקה וביופיזיקה של חלבונים תומכת בהתאמת הבריאות על ידי התאמת ה"שדה "ולא את הגוף הפיזי.
ריפוי רוחני מרמז על קיומה של מציאות שאינה מקומית, ש"אנחנו "(האני" הרוחני "שלנו) זהים עם השדה (היקום). מכיוון שהביולוגיה החדשה צופה את תפקידו של "עצמי" שאינו גופני הנגזר מהסביבה בשליטה בביולוגיה, אז יהיה זה הגיוני שאם אפשר "לדחוף" את השדה בכוונה לתפילה, אפשר להשפיע על הביטוי הפיזי. מְצִיאוּת. כפי שאינשטיין הציע, "השדה הוא הסוכנות השלטונית היחידה של החלקיק." מה שמרמז על שינוי בשדה יכול לשנות את הגוף (חלקיק).
ידע הוא כוח. או נגיד שאובדן ידע הוא אובדן כוח.