כיצד מעצב הכוח היצירתי של התודעה את מציאותנו?

במשך למעלה מארבע מאות שנה, הציוויליזציה המערבית בחרה במדע כמקור האמיתות והחוכמה לגבי מסתרי החיים. באופן אלגורי, אנו עשויים לדמיין את חוכמת היקום הדומה להר גדול. אנו מגדילים את ההר כשאנחנו רוכשים ידע. הדחף שלנו להגיע לראש ההר ההוא מונע על ידי התפיסה שעם הידע אנו עשויים להיות "אדונים" ליקום שלנו. מעלים את דמותו של הגורו הכל יודע שישב על ההר.

מדענים הם מחפשים מקצועיים, המפתחים את הדרך במעלה "הר הדעת". החיפוש שלהם לוקח אותם אל האלמונים הבלתי ידועים של היקום. עם כל תגלית מדעית, האנושות מקבלת דריסת רגל טובה יותר בקנה המידה של ההר. העלייה סלולה תגלית מדעית אחת בכל פעם. לאורך דרכו, המדע נתקל מדי פעם במזלג בדרך. האם הם לוקחים את הפנייה שמאלה או את הימין? כאשר נתקלים בדילמה זו, הכיוון אותו בחר המדע נקבע על ידי הסכמה של מדענים המפרשים את העובדות הנרכשות, כפי שהובנו באותה תקופה.

מדי פעם מדענים יוצאים לכיוון שמוביל בסופו של דבר למבוי סתום לכאורה. כשזה קורה, עומדות בפנינו שתי אפשרויות: המשך לצעוד קדימה בתקווה שהמדע יגלה בסופו של דבר דרך לעכב את המכשול, או יחזור למזלג ויבחן מחדש את הדרך החלופית. למרבה הצער, ככל שמדע משקיע יותר במסלול מסוים, כך קשה יותר למדע לשחרר אמונות ששומרות עליו בדרך זו. כפי שהציע ההיסטוריון ארנולד טוינבי, התרבות - הכוללת את המיינסטרים-המיינסטרים נצמדת בהכרח לרעיונות קבועים ולדפוסים נוקשים לנוכח האתגרים המטילים. ובכל זאת מבין שורותיהם עולים מיעוטים יצירתיים הפותרים את האתגרים המאיימים בתגובות קיימא יותר. מיעוטים יצירתיים הם סוכנים פעילים שהופכים "אמיתות" פילוסופיות ישנות ומיושנות לאמונות תרבותיות חדשות ומקיימות חיים.

אתם "המיעוטים היצירתיים" או מה שאני רוצה להתייחס אליכם כתאי הדמיון שעושים שינויים בעולמנו. כל אחד מאיתנו הוא "מידע" המתבטא וחווה מציאות פיזית. שילוב ואיזון של מודעות תודעתנו בתודעה הגופנית שלנו יעצים אותנו להפוך ליוצרים אמיתיים של חוויות חיינו. כאשר הבנה כזו שולטת, אנו וכדור הארץ נקבל שוב את ההזדמנות ליצור את גן עדן.

ראה גם חיבוק היקום הלא-חומרי.