העיצוב של הטבע לרבייה מוצלחת של בני האדם יעיל באופן אופטימלי אם זוגות מקיימים מערכת יחסים אוהבת למשך תקופה של כעשרים שנה, וזה אם יש להם רק ילד אחד. כדי לעודד מערכות יחסים ארוכות טווח כאלה, האבולוציה תכננה את המוח לשחרר קוקטייל של שיקויי אהבה שמתגמלים ומעודדים משתתפים הקשורים לירח דבש. חווית ההתאהבות נגזרת מהפרשת נוירוטרנסמיטרים המספקים לנו, בין היתר, הנאה אקסטטית (דופמין), שיפור המשיכה והאטרקטיביות שלנו (וזופרסין), בריאות שופעת (הורמון גדילה) ורצון לקשר ( אוקסיטוצין).
כדי לקבע את אריכות החיים ביחסים, הטבע מחליק מיקי לתוך הקוקטייל, על ידי שליטה בסרוטונין, ההורמון הקשור להתמכרות. לאחר חווית אפקט ירח הדבש, המוח מכור לנו כימית להמשיך בהתנהגות זו. התמכרות זו היא win-win הן לאוהבים והן בגלל הצאצאים הבריאים שהם מותירים מאחוריהם, לציוויליזציה האנושית. כמובן, החיסרון של ההתמכרות הוא הדיכאון הכואב ותסמיני הגמילה שחווים כאשר האהבה והציוד הרבייתי הבסיסי נכשלים.
כימיה בגוף באורגניזמים נמוכים יותר היא המנהל העיקרי של התנהגויות רבייה מונעות רפלקסים ובלתי מודעות. בעוד שכימיה של נוירוטרנסמיטרים היא גם מניע חשוב לעסוק בהתנהגות הרבייה האנושית, האבולוציה העניקה לבני האדם מחליף משחק - תודעה ורצון חופשי. אף על פי שהתנהגות הרבייה עדיין מונעת על ידי הפיזיולוגיה, מה שבסופו של דבר אנו חווים ומה שאנו יוצרים בעזרת ציווי הרבייה שלנו הוא בשליטת הנפש.
כפי שהורחב במלואו בספרי, אפקט ירח הדבש: מדע יצירת גן עדן עלי אדמות, כדי להבין כיצד אנו יוצרים את אפקט ירח הדבש ומדוע הוא נעלם דורש שנבדיל בין שתי חלוקות המשנה העיקריות של המוח, המודע והתת מודע. לכל נפש יש כוחות ייחודיים, ושיתוף הפעולה שלהם תלוי זה בזה מעצב את חוויות חיינו ואהבתנו.