מוח הוא מכשיר מתמר; הוא קורא איתותים סביבתיים, מפרש את האותות ואז מווסת את הכימיה של הגוף השולטת בביטוי הגנטי של התאים. המוח תופס דימויים של עולמנו ואם תמונות אלו מהוות איום, המוח משחרר לגוף כימיקלים רגולטוריים שונים לעומת אם הוא תופס דימוי אהבה. פרשנות על ידי המוח היא קריטית מכיוון שהמוח קורא את התמונות הסביבתיות, אך אין לו דעה לגבי משמעות התמונות הללו.
המוח מפרש את האותות הסביבתיים על סמך חוויות הלמידה שלנו. לדוגמא, אם בילדותנו למדנו ש- X מאיים, אז בכל פעם ש- X יגיע לסביבתנו, הפרשנות של הנפש תעורר את המוח לשחרר כימיקלים נוירוכימיים השולטים בהתנהגות התאים ובפעילות הגנים כדי לתאם תגובת הגנה. מידע מהסביבה הוא קריטי מאוד בעיצוב ביטוי הגנים.