בשבוע שעבר התייחסנו לעובדה שכוכב הלכת שלנו עומד בפני מה שמדענים מכנים הכחדה המונית הגדולה השישית (לחץ כאן). חמשת הקודמים נגרמו ככל הנראה על ידי חפצים מהחלל החיצון, כמו שביטים או אסטרואידים, שפגעו בכדור הארץ. הפעם, הסיבה נובעת מ"מרחב פנימי ", האמונות הבלתי נראות של עצמנו שסובבו אותנו מחוץ לרשת החיים. החל מהדת המונותאיסטית שאומרת לנו שאנחנו בני האדם עדיפים ומלבד יצורים אחרים על פני כדור הארץ, המוחמרים על ידי מטריאליזם מדעי המתעקש כי לטכנולוגיה האנושית יש את הכוח "לכבוש" את הטבע, התמקדנו כל כך בכושרנו כיחידים, שנכשלנו להכיר בכך שכושרנו כמין עומד לבדיקה.
עם זאת, הכלי המהפכני ביותר בערכת הכלים האנושית שלנו, וזה שהתעלמנו ממנו במשך אלפיים השנים האחרונות, הוא אהבה. האהבה הזו שאנחנו מדברים עליה אינה איזו סנטימנט רטוב, אלא הדבק המחזיק את עולמנו. לדברי ד"ר לאונרד לסקוב, מנתח שגילה את היכולת המולדת שלו לרפא באהבה וכתב ספר בשם זה, "אהבה היא דפוס אוניברסלי של אנרגיה מהדהדת." במובן זה, שני מזלגות כוונון או יותר הרוטטים יחד מאוהבים זה בזה, כשם ששניים או יותר בני אדם יכולים להדהד בשדה מוחשי של חיבור, שמחה ואפילו אקסטזה. אהבה, לדבריו, "היא ההרמוניה האוניברסלית."