כולנו היינו שם - סיטואציה אחת ושני אנשים מפרשים אותם שונים לחלוטין.
אין שני אנשים שרואים את העולם באותה צורה. אני נותן לך דוגמה פשוטה. אני ילד ובבית לידי גר ילד באותו גיל. עכשיו אני יוצאת עם אמי החוצה ויש נחש בחצר. והיא מבועתת מנחשים. היא מפחדת והיא צורחת. ואני כילדה יודעת שאמי צורחת משמעה שכל מה שהיא ראתה זה לא טוב. אז מה למדתי מאמי? שנחש הוא מסוכן.
ואז הנחש הולך מהחצר שלי לחצר של השכן שלי. אבל אמא של שכני היא זואולוגית או ביולוגית והיא רואה את הנחש והיא אומרת "אוי איזה נחש גן נפלא" ומרימה את הנחש ומטפלת בו ובנה שהוא בגילי רואה את האם מטפלת בנחש ושם אינו פחד. כך שלילד ההוא, כאשר הוא רואה נחש, יש תגובה שונה מאשר כשאני רואה נחש. לכן כששנינו רואים נחש אני מתרגש ומפחד, ואילו כשהוא רואה נחש הוא מעוניין ומתלהב. שנינו רואים את אותו נחש אך יש לנו התנהגויות שונות לחלוטין.
איך יכול להיות? הדרך בה אנו לומדים על החיים היא על ידי מתן ערך לכל דבר, בין אם הוא טוב, הוא רע, הוא בטוח, זה מפחיד. אז אם אי פעם נראה את הדבר הזה שוב, יש לנו כבר ערך והערך הזה מבוסס על החוויות הראשונות שלנו.